חניתה רונס - טיפול אנרגטי ורגשי

מתח פסיבי הוא מתח נפשי מדבק שנספג באופן לא מודע מאנשים בסביבתנו, בבית, בעבודה ובכל מקום, גם עם אנשים זרים. מתח פסיבי מסוכן יותר מעישון פסיבי, יש לזה מחיר בריאותי שהוא גם פיזי וגם נפשי.

המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו נוצרים מתוך דפוסי פעילות מוחית ולבבית. איך בכל זאת, מצב רוח רע של מישהו אחר בעבודה משפיע על הפעילות שלנו?

לפני מספר שנים זוהו 'נוירוני מראה' במוחות של קופים ולאחר מכן זוהו גם אצל בני אדם (1). מעריכים כי עצבים אלו מגיבים להתנהגות ולרגשות של אחרים. כשאנו שומעים או צופים בחוויה לא נעימה של אדם אחר, אנו מיד מגיבים, משום שאנו מדמיינים את החוויה כאילו היא קרתה לנו. זה אומנם מאפשר לנו להיות מתואמים עם הסביבה, לפתח אמפטיה לחוויית האחר אבל, אנו גם חשופים למתח: אנו רגישים במיוחד לטון דיבור, הבעות פנים, תנוחות גוף וריח זיעה הנקלטים ומופנמים באופן לא מודע.
הזעה, ידועה כתגובה למתח וחרדה. כאשר אנו מזהים ריח זיעה של אדם אחר, מוחנו מפרש את המצב כמסוכן ומעלה אוטומטית את רמת העוררות לרמת תגובה הישרדותית. כאשר כל כך הרבה אנשים סביבנו מצויים ברמת חרדה בינונית וגבוהה, אנו מגיבים באפן הישרדותי מבלי להבין מדוע מערכות ההגנה שלנו הופעלו.
 

מי חשוף יותר להיפגע ממתח פסיבי?

• קירבה משפחתית, (בני זוג, ילדים- הורים) – השפעת החשיפה גבוהה פי ארבע בהשוואה לנוכחות מתוחה של אדם זר (2).

• אנשים שנמצאים במחיצתנו בעבודה במשך שעות רבות.

• אנשים רגישים יותר – אנשים שמרגישים שמתפקידם לעזור ולסייע להרגעת הסביבה שלהם, נטייה זו מצויה במידה רבה אצל נשים, אבל לא רק.

• אנשי עזרה ראשונה לסוגיהם, כולל עובדי שירות לקוחות, פניות הציבור ומטפלים העובדים עם אנשים הסובלים מחרדה.
   

איך מזהים מתח נפשי כתוצאה מחשיפה לאחרים ואיך מתגוננים מפניו?
התחילו לשים לב, לאנשים שסביבכם המתנהגים בעצבנות, בחוסר סבלנות, נעים ללא מטרה ממקום למקום, תנועות מהירות של כפות ידיים  או רגליים.
כמה זמן לוקח עד שגם אתם מרגישים מתוחים? 
 

איזה מצבים יומיומיים עלולים לחשוף אתכם למתח פסיבי?
 

1.  סיבה לדאגה – רבים התרגלו להתנהל, בארצנו הדינמית, מתוך דריכות גבוהה, מתוך חוסר הבחנה בין דריכות הכרוכה במתח נפשי ופיזי, לבין רוגע בשילוב ערנות. רבים משמרים רמת דריכות באמצעות 'חיפוש' סיבות לדאגה, ללחץ, אם זה בתוך המשפחה, בעבודה ואם זה בהקשבה דרוכה לחדשות מדי שעה. שאלות של 'מה יהיה?' התלבטויות אינסופיות ועוד.
   רמת המתח שנוצרת ונשמרת לאורך זמן היא כה גבוהה, עד שהיכולת לקבל החלטות יורדת פלאים ואז.. יש הזקוקים שמישהו אחר, יסייע בקבלת החלטות, ייתן 'אישור' או אפילו יחליט בשבילם. אם אתם אלה שנמצאים שם בשבילם, אתם 'נדבקים' בלחץ שלהם. אם אתם עובדים לצד מישהו כזה, אולי אפילו הבוס שלכם, חשוב להעמיד גבולות ברורים. כדאי להרהר מה יש ב'תפקיד' זה שמשרת גם אתכם.
    

2.  מצב חירום – מאותו צורך להתנהל מתוך דריכות גבוהה יש שדוחים פעילות לרגע האחרון. כך הם מייצרים לעצמם מצבי חירום, בהם נדמה להם כי הם מתפקדים באופן הטוב ביותר. אבל… מצב חירום לא תמיד מאפשרים גישה לכל המשאבים הפנימיים והחיצוניים, אשר ניתן היה להיעזר בהם במצב רגוע יותר, כמו למשל תכנון מראש, חשיבה יצירתית, סיעור מוחות ועוד.
   אם יש בסביבתכם בוס שכזה, עמית או שותף לפרויקט, שמתנהל כך, אתם אלה שסופגים את המתח הזה וצריכים להתמודד אתו. אל תתפלאו אם תגיעו למצב של התקף חרדה.
   היו בהירים עם עצמכם איך אתם רוצים לנהל את הזמן שלכם, בצורה הטובה והיעילה ביותר, תוך שמירה על הוויה רגועה. במידה ולא ניתן להשיג זאת, שיקלו להחליף סביבת עבודה, אם באותו ארגון או למקום עבודה חלופי.
    

3. תגובת הסביבה לשינוי – עליכם  להתמודד עם שינוי בחייכם, אתם עומדים להחליף מקום עבודה, אולי בכלל תחום מקצועי, לקנות בית חדש, אולי  להתחתן, להביא ילד לעולם או דווקא להתגרש.  אתם רוצים את השינוי, מרגישים שלמים, אולי אפילו כבר התחלתם בתהליך.  נחושים ככל שתהיו, טבעי שחששות ילוו אתכם. ואז, מופיעים היקרים לכם שכוונתם בד"כ טובה, אבל לאו בהכרח מועילה, ואלו מציפים אתכם בתרחישים הגרועים ביותר שאפשר לדמיין.  אם חרדתם אמתית, אתם מיד תפנימו אותה ויהיה לכם קשה להתקדם, אפילו בלתי אפשרי.
    

4. ערנות לאנשים בסביבה – היו ערניים מי בסביבתכם תומך ומעצים אתכם ומי 'מוריד' אתכם, 'שואב' אתכם. כאשר אתם מזהים כי מפגש עם אדם מסוים משנה לרעה את מצב רוחכם:  אולי אתם חשים תשושים, מרוקנים, עצבניים, על אחת כמה וכמה אם קודם לכן הרגשתם טוב, ישנה סבירות גבוהה שספגתם את המתח של האדם האחר אל תוככם באופן לא מודע.
    

  איך למגן את עצמכם מפני מתח פסיבי?

• הרחיקו את עצמכם במידת האפשר או העמידו מחסום, פיזי או דמיוני בנכם לבין האדם המתוח.

• התמקדו בנשימה שלכם, התמקדו בצבע שאתם אוהבים ודמיינו שהצבע ממלא כל תא ותא בגופכם.

• היזכרו במקום אהוב, דמיינו שאתם נמצאים באותו מקום נפלא והקשיבו לתחושות הגוף שלכם.

• לכולנו הנטייה הטבעית והלא מודעת לאמץ שפת גוף של אנשים בסביבתנו. שימו לב לתנוחות הגוף ולהבעות הפנים שלכם. בדקו האם גופכם מהדהד עם האדם המתוח שבסביבתכם. למשל, כיווץ המצח, כיווץ הכתפיים. תנועות גפיים ועוד. כל מה שעליכם לעשות הוא להיות מודעים לכך ולבחור לשנות את התנוחה, ההבעה.
   

שינוי החוויה שלכם וגם של סביבתכם:

• כשאנשים מתלוננים בפניכם, אמרו להם משהו חיובי על עצמם או על הסיטואציה.

• נהלו את הזמן שלכם ללא מתח עודף והיו דוגמה לאחרים.

• שנו את הסביבה שלכם, מצאו מקום אחר, שקט, נעים שבו אתם יכולים לשחרר מתח.

• הקשיבו לגוף שלכם ובצעו מספר תרגילים משחררי מתח.

• אין טעם לנסות להרגיע או לרצות את האחר, להגן על האדם שמעלה את רמת המתח שלכם. במידת הצורך נהלו שיחה כנה, שתפו אותו כיצד הרגשתכם משתנה כשהוא מתוח. חשוב שאותו אדם יבין שזה גורם לכם נזק. חשוב להתייחס בכבוד ובחמלה, ללא האשמה. השיחה יכולה לעורר תהליך של שינוי, ובמידה ולא, תאפשר לכם התרחקות נוספת מהמתח.
   

היו טובים עבור עצמכם:

• עשו פעילויות משמחות בנפרד מהאדם המתוח. 

• תרגלו מדיטציה. מדיטציה יכולה לעזור בבניית החוסן שלכם למצבים מעין אלו. 

• דעו מה עוזר לכם לווסת את המתח שלכם, כך שגם כאשר אתם מרגישים מתוחים או 'נדבקתם', יש לכם את הכלים לווסת.

• היו מודעים והתרחקו ממצבים מתוחים ואנשים מתוחים ככל הניתן.
   

ביבליוגרפיה:

1.  .Waters. F.S; West T.V, Mendes W.B (January 30, 2014). Psycholgical Science. Stress Contagion: Physiological Mothers and Infants.
2.  .http://en.wikipedia.org/wiki/Mirror_neuron