top of page

סימנים של מתח וחרדה

סימנים של מתח וחרדה שעוד לא פרקנו – אילו שינויים גופניים מלמדים שאיננו מרגישים בטוחים?
 

בעזרת המאמר, תוכלו לזהות האם השינויים בהרגלי השינה, הרגלי האכילה או הרגלי המיניות שלכם או של היקרים לכם, קשורים ליכולת להרגיש בטוחים, וכיצד מומלץ לטפל בכך.

המקור לשינויים הללו יכול להיות בשל אירועים 'טראומטיים' כמו: תאונת דרכים, תקיפה, פיגוע, מצב מלחמה, אסונות טבע ואף משברים אישיים כמו משברים כלכליים, משברים משפחתיים, מחלות ואבדן.

אנשים רבים לא מקשרים את המקור לשינויים הללו לאירוע הטראומטי, בשל מה שנקרא 'תגובה מושהית'. הכוונה שהתופעות השונות, הסימפטומים, מופיעים גם שבועות, חודשים ואף שנים לאחר האירוע.

אנשים מתמודדים עם מצבים המפעילים תגובות הישרדות ברמות שונות, אך אין להם את התנאים או המודעות לפנות את האנרגיה האדירה שנוצרת בזמן האירוע, מהמערכת העצבית. המערכת העצבית נשארת מוצפת באנרגיה, וכך המח האחראי על ההישרדות מקבל מסר שמצב הסכנה נמשך. בסופו של דבר, אנשים מתמודדים עם תופעות שמשפיעות על כל תחומי החיים, ונוטות להחריף עם הזמן.
 

שינויים בהרגלי השינה:
 

קושי להירדם: קושי להירדם בשל עוררות גבוהה, מלווה בהרגשה של אי שקט, דריכות, חוסר יכולת להירגע ולהיכנס למצב מנוחה. לעתים נרדמים לזמן קצר יחסית ומתעוררים למירוץ מחשבות. כל אלה מלמדים כי האדם חווה את עצמו, מבחינת המח שאחראי על תגובת ההישרדות, (הוא המח הקדום ביותר), כמי שנמצא עדיין במצב סכנה, למרות ש'המח החושב' יודע שהסכנה חלפה. למעשה, המערכת העצבית תקועה על התגובה ההישרדותית, והדריכות מייצרת עוד אנרגיה לצרכי הגנה. במצב של סכנה לכאורה, השינה היא בגדר משימה בלתי אפשרית. הרבה אנשים מנסים לפתור זאת באמצעות כדורי שינה, אלכוהול וסמים. למעשה, אפשר לטפל במצב זה בקלות יחסית באמצעות פריקת האנרגיה מהמערכת.

קושי להישאר ערים וערניים: בניגוד לקושי להירדם, יש תופעה הפוכה, להישאר ערניים ולחזור לתפקוד רגיל. ההרגשה היא תחושת עייפות, כבדות, תשישות ורצון לישון, למרות צבירה מספיקה של שעות שינה. למעשה אותה אנרגיה שתיארתי בסעיף הקודם, מתקיימת במערכת אבל נמצאת במצב נעול.

תנועה בין שני המצבים – בין הקושי להירדם לבין קושי להישאר ער: מערכת העצבים מנסה לווסת את עצמה בין הקטבים אך אינה מצליחה לחזור לפעילות תקינה.
 

שינויים בהרגלי האכילה:
 

כאמור, לאחר אירועים שנחווים כמסכני חיים, הגוף מנסה לווסת את עצמו: להרגיע במידה והעוררות גבוהה מדי ולעורר במידה וההרגשה היא, שאין אנרגיה בגוף. הגוף 'דורש' חומרים שיסייעו לו להשיג את התוצאות הרצויות. אנשים שסובלים מעוררות גבוהה ודריכות, ינסו להרגיע את עצמם באמצעות תזונה המכילה פחמימות ושומנים היוצרים אפקט של רגיעה זמנית. המחיר ארוך הטווח הוא שלא נרגעים באמת, ועולים במשקל. אנשים שמרגישים מחוסרי אנרגיה בוחרים באוכל עתיר סוכרים, קפאין וכד'.

הניסיון להתחיל במשטר של דיאטה לשינוי הרגלים יכול להיות מתסכל מאד ואף להוביל לתוצאות הפוכות. כל עוד לא מטפלים בפריקת האנרגיה שנוצרה, הגוף מצדו ימשיך לנסות לפצות את עצמו כדי להגיע לוויסות. הדרך היעילה היא לחזק את עצמכם על ידי עבודה על האירוע הטראומטי שנרשם ככזה במערכת העצבית, לשחרר את האנרגיה ולשוב לכוחות ולהרגלים שתבחרו. גוף מווסת יאפשר לכם לחזור למשקלכם הרגיל בקלות.
 

שינויים בפעילות המינית:
 

פעילות מינית מחייבת יכולת להעלות את העוררות של המערכת העצבית וגם לאפשר רגיעה ושחרור.
גם הפעילות המינית, כמו השינה והאכילה נשלטת על ידי המח האחראי על ההישרדות.
כשההרגשה לא בטוחה, ורמת העוררות הכללית גבוהה, עלולה להיות נטייה להימנע ממצבים שיעצימו את העוררות הגופנית, כדי לא להתמודד עם הצפה בלתי ניתנת להכלה, ועוד במצב חשוף ואינטימי.
חלק מהאנשים שמרגישים מחוסרי אנרגיה, עלולים להגביר את הפעילות המינית דרכה הם חווים תחושת חיות, הנעדרת בשאר הזמן.
בתחום זה, בנוסף להצעה לטפל ישירות בוויסות המערכת העצבית, מומלץ להסביר גם לבן או בת הזוג מה הסיבה, כדי לקבל את התמיכה הנחוצה ברגעים אלו.


תופעות נוספות:
 

הרגשה שהזמן בורח ולא מספיקים כלום; הרגשה שאין שליטה על הגוף;
תחושת ניתוק מחלקים של הגוף או של הגוף כולו.
תחושות הניתוק מלמדות כי המערכת העצבית נמצאת עדיין עמוק בשלב ההלם וכדאי להיעזר במטפל מוסמך.

כל התופעות שהוזכרו, מסמנות כי המערכת ההישרדותית שתפקידה להגן, אינה מווסתת ולכן ההרגשה פחות בטוחה ומוגנת.
הבשורה המשמחת היא, שניתן להחזיר את המערכת לוויסות ולתפקוד תקין במהירה.

 

bottom of page