איך נרשמת חוויה טראומטית?
"טראומה היא עובדת חיים אך אינה חייבת להיות מאסר עולם". דר' פיטר לוין.
ההבדל בין טראומה לבין עוד חוויה לא נעימה נעוץ במצב המוכנות והחסינות שלנו ברגע האירוע.
עד כמה הופתענו?
מה אנו יודעים ומאמינים על עצמנו ועל העולם?
האם מערכת הוויסות שלנו עובדת ביעילות?
האם חווינו בעבר חוויה טראומטית ולא נעשה עיבוד רגשי ותחושתי לאחריה?
מה מידת היכולת להכיל את החוויה ולתווך אותה לעצמנו בין אם בכוחות עצמנו או בעזרת אנשים אחרים?
איך נוצרת טראומה?
כאשר אנו חווים אירועים מסוימים, בעצמה ו/או במהירות גבוהה מדי ביחס ליכולת מערכת העצבים שלנו להכיל ולהתמודד עם האירוע ברגע נתון אנו נבהלים, יש שלב של הלם או 'שוק' שנועד להגן עלינו מהחוויה על ידי ניתוק. זהו תהליך פיזיולוגי טבעי, שלאחריו אמורה להתרחש פריקה של אנרגיה. אנרגיה זו גויסה לטובת ההתמודדות עם האירוע.
במקרים ששלב הפריקה לא הושלם והאנרגיה נשארת במערכת העצבית לאורך זמן, נרגיש שהזיכרונות מהאירוע אינם מרפים, יתכן ונשים לב להפרעות בשינה או באכילה ונתחיל להתייחס לאירוע כאירוע טראומטי.
מה קורה לאנרגיה הזו שנשארת בגוף?
האדם הוא יצור סתגלן ומפתח את הדרכים הייחודיות לו, להתמודד עם האנרגיה התקועה במערכת העצבית. כל מערכות הגוף יחד ימשיכו לחפש דרכים לפרוק את האנרגיה ולהגיע לוויסות. בד"כ זה קורה, תוך פרק זמן מסוים, ככל הניתן. אבל, כשמערכת הוויסות אינה פועלת ביעילות, מתפתחים סימפטומים גופניים ונפשיים. כשהסימפטומים מפריעים, במוקדם או במאוחר, מבקרים את רופא המשפחה או איש טיפול אחר, אשר לאו דווקא יטפלו במקור הבעיה אלא ינסו לתת מענה לסימפטום. וכך לצערי, הבעיה נותרת במערכת, גם אם הסימפטומים פוחתים. ככל שמתרחקים מהאירוע, ומסגלים דפוסי התמודדות לא יעילים, אין לצפות שהם ישתנו פתאום מעצמם. די קשה לייצר שינוי ללא הדרכה והכוונה מקצועית מתאימה.
אולי שאלתם את עצמכם מדוע אנשים שונים חווים את אותו אירוע ובכל זאת, יש שיזכרו זאת כחוויה לא נעימה או מאתגרת, ויש שירגישו שזו חוויה טראומטית עבורם?
כמו שנאמר, ואחזור בקצרה: ככל שהמערכת העצבית מווסתת יותר בזמן האירוע, כמו גם היכולת להשתמש במנגנוני הוויסות יעילה יותר, כך אנו חסינים יותר והיכולת להתמודד עם האירוע והשפעתה תהיה שונה.
החלמה אפשרית, בעזרת טיפול ואימון מנגנוני הוויסות מצד אחד ואימון המעגלים העצביים הגמישים במוח, שמצליחים ללמוד מחדש דפוסים יעילים.
אפשר ללמוד לכייל את המערכת גם שנים לאחר האירועים הטראומטיים. כן, זה לא מאסר עולם. אפשר להתאמן באופן שיעזור להישאר מווסתים וגם להחזיר את המערכת לאיזון, אחרי אירועים טראומטיים. אני משלבת שיטות שונות לטיפול בטראומה, והבנות שונות להשגת התוצאה הרצויה בזמן קצר. התכנית לטיפול בטראומה גם שנים לאחר האירוע, מתאימה למי שרוצה, לשחרר את עצמו מההשלכות הגופניות והנפשיות. מערכת העצבים שלנו גמישה לשינויים ורק מחכה להזדמנות לעשות זאת. כדאי לאפשר לה את התנאים האופטימליים לכך.